לא הצלחתי לתפוס את כל הארוע במצלמה, אבל האישה הזו כרגע ניקתה בכעס את העמוד מכל המודעות שאנשים תלו שם.
היה לה ארשת פנים של צודקת, שהיא בטוחה שעושה מעשה טוב כי אנשים מלכלכים את הסביבה, ואיזה חוצפה זה לא להתחשב באנשים אחרים שגרים בבנינים ליד ורוצים שכונה נקייה.
ובטוח היא לא יודעת שהבחור הצעיר ששם את ההודעות מחפש עבודה בכדי להכניס קצת כסף, לכסות את הטיפולים של בנם שחולה במלחמה נדירה וקשה ונואש מביטוח לאומי ומוסדות המדינה, שלא תומכים בו ורק מקשים עליו.
ואם הוא היה רואה שמורידים לו את המודעה הוא היה כועס ושונא, הוא לא מודע שה״בחורה האובססיבית״ שהורידה את המודעות, סובלת מהפרעת סדר ונקיון בעקבות ילדות קשה – בה אמא שלה הייתה מתעללת ומכה אותה ומעירה לה על כל טעות שעשתה.
היא נואשת מהצורה הזו בה אנשים הם חסרי איכפתיות ולכן היא מתבודדת, גרה לבד שנים עם כבד מזוהם מאלכוהול שנכנס לגופה כל ערב להשקיט את הרעש…
והיא לא מודעת שהבחור ואישתו כל לילה מתייפחים על הכר מדאגה וכעס למה הם הולידו ילד לעולם כל כך אכזר.
כל אחד מאיתנו חושב שרק הוא צודק, ואם מישהו לא חושב כמוני אז אני צריך לשנוא אותו ולהשמידו עד שיעלם.
השנאת חינם הזו היא מגיעה מריקנות אינסופית והצמא לקשר חדש ביננו, כולם רוצים שיבינו אותם, שיזדהו עם הסיפור שלהם, שיבינו את נקודת מבטם…
ואנשים שואפים בכל מיני מעשים לשנות ולהשפיע על העולם, ולכולם כביכול ״כוונות טובות״, אבל גם הדרך לגהינום רצופה ב״כוונות טובות״.
בגלל זה חייבים להפסיק לנסות למצוא מי פה צודק, ומי לא.
כולם כביכול צודקים מנקודת מבטם – אבל אם כולם לא שמים את הקשר בינהם כדבר המרכזי שעלינו לטפל בחולי האנושי, אז כולם טועים.
אנחנו חייבים לעבור אבולוציה חינוכית מקיפה וללמוד איך מתעלים מעל קונפליקטים, תהליך מקיף חברתי כללי שמלמד את כולנו, איך להתמודד עם האגו שמנתק אותנו אחד מהשני, איך להתחבר מבלי לבטל את הייחודיות של כל אחד.
בנתיים, היא תמשיך לתלוש מודעות ולבכות לבדה בלילה על מר גורלה, הבחור יתלה מודעות בשכונה ליד, מתפלל שלא יתעורר בלילה אחד ובנו יקירו יעלם מחייו – ואנחנו בזעקה שאלוהים יעזור לכולנו להתחבר נכון ולמשוך טוב ואושר לעולם!
