אין מישהו בעולם שיכול להחליף אותך. ההסתכלות שלך על החיים וכל מארג התכונות שבך, שנתבעו מימים ימימה, ייחודיים רק לך.
אבל מה ה"סרט" שאף אחד לא לוקח בחשבון..? שכל אדם בעצם מרגיש כך…
הטרנד ״להיות מיוחד״ לא במקרה מעסיק לאחרונה את רוב בני האדם ובלעדי ההרגשה הזו האדם חש חסר ערך ומיותר.
״..מדת "היחידיות" מצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר. והגם שבארנו בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות.״
יהודה אשלג, בעל הסולם / מאמר ״השלום בעולם״
המאמר המופלא הזה עוסק בשאלת המיליון: מדוע בני האדם אינם מצליחים לעשות שלום בעולם?
מוסבר שם בצורה נפלאה, שישנה בכל אדם נקודה קטנה הייחודית רק לו – היא נקראת ״מידת היחידיות״.
הנקודה הזו רוצה להרגיש את עצמה, היא רוצה לממש את עצמה ולהשאיר חותם אחריה.
היא מעין מצע פוטנציאלי של כישרון חבוי המשתוקק לבוא לידי מימוש.
הנקודה הזו היא ייחודית לכל אדם ואין נקודה הדומה לשנייה. הנקודה הזו הולידה תרבויות, עיצבה דתות, היא זו שהקימה אימפריות וחילקה את האנושות לפלגים ומחנות. כל אחד רוצה להרגיש שהוא מיוחד.
בימינו, היא זו שגורמת לרדיפה האין סופית אחר רצון ליצור רושם בעיני האחרים. היא זו שמניעה את האדם להשאיר אחריו משהו הייחודי רק לו ונמצאת כבסיס המנוע להתפתחות האדם.
זו נקודה שרוצה להצליח, שיכירו בה ובייחודיות שלה ויתנו לה את כְּבוֹד מַעֲמָדָהּ.
נקודת הייחודיות, היא חלק בלתי נפרד מהוויית האדם והיא דבר טבעי המשמש כיסוד הבריאה, מכיוון שהיא הגיעה אלינו מאותו כוח עליון שיצר אותנו, שהוא יחיד ומיוחד.
הפוטנציאל הזה גלום בתוכנו במצב "סטנד-ביי", מחכה לידי מימוש. כמו כל דבר במציאות שלנו, כל פוטנציאל יכול להתבטא לטוב או לרע. כמו למשל סכין, שיכולה לרצוח או לחילופין לעזור לרופא לנתח ולהציל חיים.
כאשר הנקודה הזו מתממשת רק מתוך האגו, שהוא טבעו המקורי של האדם, היא תגשים את עצמה על חשבון האחר. בצורה זו היא תמיד תביא הרס וחורבן לבעליה ולסביבתו.
לאור העובדה שכל "נקודת היחידיות" בכל אדם היא שונה וחשה את המציאות בצורה אחרת – היא גורמת לפערים בהבנת המציאות שרק מביאה לעולמנו מחלוקות, מלחמות וכאוס.
״מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם.״
יהודה אשלג, בעל הסולם / מאמר ״השלום בעולם״
עד היום, כאשר שומעים את המילים ״להיות מיוחד״, תמיד זה בא בהקשר של ״להיות נפרד״. כאילו שהייחודיות שלי חייבת להפריד אותי מכולם, בכדי לבוא לידי ביטוי. דבר זה גורם לאנשים לבדל עצמם ולהתנשא על האחרים, מה שעלול להביא לעולמם הרגשת עצב ובדידות. (גם אם לכאורה פרופיל האינסטגרם שלהם מקרין "אני חיי את החיים"…)
רק ע״י חיבור בני האדם בצורה נכונה, בה כל "מידת היחידיות" תבוא לידי ביטוי ברמה המקסימלית, נוכל לחשוב איך לנהל חברה, מדינה ועולם. כל נטיות האדם ימומשו בצורה הטובה ביותר ויפרו את הכלל שיזין כל פרט בחברה.
כולנו שונים ואת השוני אנו צריכים לשמר, אבל איך אפשר אם כל אחד מטבעו מרגיש את המציאות אחרת?!
איך לחבר את בני האדם מבלי לאבד את "הרגשת היחידיות" שלהם, מלמדת בפרוטרוט שיטת החיבור ב"חכמת הקבלה". מתודה זו, הקיימת מאז ומתמיד ונקראת "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י, יב). שיטה המאפשרת ללכד אותנו מעל כל ההבדלים והמחלוקות הרבות שבין בני האדם.
ה"פשעים" הם הריבים, ההתנגשויות והרגשת הפירוד בין בני האדם. ה"אהבה" היא היכולת לחבר בין ניגודים בהשלמה הדדית.
השיטה אינה מבטלת את השוני, הפער, הבדלי האופי, הנטיות המולדות והתכונות שאיתם הגיע האדם. היא שומרת על "הרגשת היחידיות" ומביאה אותה לידי מימוש מקסימלי.
יהודה אשלג, ״בעל הסולם״ במאמריו כבר כתב על כך לפני 90 שנה והשאיר לכולם הסבר מפורט איך לממש את השיטה.
היום מאות אלפי תלמידים בארץ ובעולם כבר לומדים את שיטת "חכמת הקבלה". החכמה מלמדת ומסבירה מהי "שיטת החיבור והאהבה", שנבנית מעל הפערים, כמו שמיכה אחת מעל כולם, המביאה לאדם הרגשת מימוש ואושר.
