כבני אדם עלינו להתכונן לחשוב על המחר
הוירוסים נמצאים בכל מקום, דוממים. הם ממלאים את העולם כפי שעשו מאז ומתמיד. אך כאשר וירוס נקלע לתוך תא הוא מתחיל להגשים את ייעודו ולשכפל את עצמו. הוא לא מנסה לפגוע בנו. פשוט, כמונו, הוא מנסה לחיות.
וירוס עושה דבר אחד. את הדבר שכל חומר גנטי עושה – משכפל את עצמו. חומר גנטי משכפל את עצמו אצל כל צורות החיים. אצל יצורים מסורבלים ומורכבים הוא עושה זאת באמצעות "אהבה", "נישואים" ו"כניסה להריון".
הווירוסים מכלים את המשאבים, מזהמים, ולא יודעים מתי די. למעשה, כאשר מחליפים את הדימוי של אדם בביתו עם הדימוי של האנושות בעולם, אז נדמה שהם בעצם קצת כמונו. אנחנו לא ממש הורסים את העולם בבת אחת, אלא מקננים בו בשקט ומנצלים את משאביו בלי לחשוב יותר מדי על המחר.
לפעמים הגוף שלנו מחליט לחסל את התאים הנגועים ומפעיל בהם מנגנוני השמדה עצמית, ואנחנו מתים כי "המפקדים בשטח" לא חישבו נכון את עוצמת הנזק שייגרם.
כשאדם משקיע בלהבין איך הטבע עובד ואיך לבוא איתו באינטראקציה נכונה, מנגנוני הגוף שלו מותאמות ליחס שלו לגופו, לעצמו, לסובבים אותו ולעולם כולו.
גישה בריאה לחיים, אותה נרצה לקדם בחברתנו, עובדת על האדם, במגוון רמות. הרמה הגופנית, המחזקת את מערכת החיסון באמצעות תמיכה בצמחי מרפא ותזונה נכונה. הרמה הנפשית, שמביאה את הגוף לאיזון מודע שיחזיר את "זיכרונות הגוף" לפעילות רגילה. והמישור החברתי, שהוא הגבוה ביותר בטבע, נגרם כתוצאה מיחסי אנוש הבריאים עם אחרים, עליהם אנו משפיעים במישור הפיזי והנפשי.
כבני אדם עלינו להתכונן לחשוב על המחר, גם מבחינת חיינו על כדור הארץ וגם באופן והיחס לטיפול בגופנו.
כל אלו מקדמים בריאות איתנה ונותנים לטבע לשקם את עצמו.
שתהיו לנו בריאים !