חוסר אונים, חרדה ובהלה מהתקופה שהייתה ומהבאות אופף אותי מכל עבר, מחברי מיקירי וקרובי. לכן ברצוני לכתוב לכולכם מהלב מכתב זה:
הקורונה הביאה עימה המון חששות. בריאותיות, חברתיות, אישיות, קולקטיביות וכנראה שעוד יתגלו עוד דברים…
אל תפחדו! תהיו יחד והפחד יקבל פרופורציות, לבד אי אפשר לשרוד את התקופה.
זו תקופה בה החיים שלנו משתנים ואנחנו עוד נספר לילדינו שהיינו נוכחים בתקופה הזו, בו העולם קיבל תפנית חדה אבולוציונית של שינוי.
עם יד על הלב, בני האדם בנו חיים בלתי אפשריים לקיום, לא רק לנו גם לטבע עצמו.
החיים הרובוטים, הרגשת ה״פלסטיק״, המרדף אחר הזנב, הניכור החברתי, הבדידות, השכיחו מאיתנו את הדברים שבאמת מביאים לנו טעם בחיים.
בתוך תוכי אני מאמין שלא הגענו לחיים האלה בכדי רק ללמוד, לסיים בית ספר, לטייל בהודו, לעבוד, לגדל משפחה, לצאת לפנסייה ולסיים. בטוח יש מעבר לרוטינה הזו, אחרת אין הגיון בכל החיים האלה.
אנחנו חיים בתקופה בה המילוי שהחיים מציעים לא מספקים את האדם. תענוגים רגעיים שלא משאירים חותם בלב, אולי קצת טעם בפה שגם הוא נהיה מר ונעלם…
עם כל הקלישאות, צריכים להודות על כל רגע בחיינו.
הקורונה בלמה אותנו בשנייה, כאילו נתנה לנו לחשוב מחדש על חיינו ולאן אנו רוצים להמשיך מכאן.
שומע הרבה שפוחדים לחזור לשגרה, אבל אולי זה לא רק בגלל החיידק…
גם אם קשה להודות, אנשים באמת מפחדים לחזור אחורה לחיים הישנים, שתבעו מאיתנו שעות רבות של יגיעה על דברים שלא מלאו אותנו ותנו לנו סיפוק ומשמעות.
אדם על ערש דווי לא מעניין אותו כמות הכסף שצבר, או המכונית שהצליח לקנות, הוא זוכר את רגעי ההתקשרות שלו עם משפחתו, הקרובים אליו, חברים וכל שאר התקשרויות אשר השאירו חותם בליבו.
התקופה הזו כמובן לא קלה, לכולנו. ישנם שמרגישים יותר על הבשר וישנם שירגישו, אבל העולם מזכיר לנו את כבר מה שידוע וקשה לעיכול:
אנחנו חיים כולנו בעולם שהוא תלוי בתלות הדדית על כל רבדיו ואושר של האחד תלוי באושרו של האחר.
כל אדם קשור לשני, כל מערכת קשורה לאחרת ומשפיע עליה וניתן לראות הוכחה במשבר הבריאות שנחת עלינו כרעם ביום בהיר.
הוא השפיע ישר על המצב האקולוגי, שהעיר את המפלצת הכלכלית, שהשפיע על המצב הפוליטי, שגרם לשינוי באקלים החברתי – ככה זה החיים שלנו, קשורים ומחוברים.
לא רק החיים והטבע, גם בני האדם קשורים כך וכל הבנה של המשבר הזה בצורה לא נכונה, תורגש לנו כסבל.
אם ניקח בחשבון שאנחנו קשורים אחד לשני, לא רק במימד הפיזי, אלא גם במחשבות בכוונות ורק נמשיך בפרצי השנאה, בחיפוש אשמים, בלהוציא את הקריזה אחד על השני – אנחנו בעצם מזיקים לעצמנו ולסובבים אותנו, בעצם לכולנו…
אז אולי יהיה לנו פחות כסף, ואולי זה דווקא טוב שנוכל להעריך אותו פחות ולתת לו משקל פרופורציונאלי מעבר ל״שופוני״ ו ״ופוזה״ – ויותר בכוון של הכרחיות.
בשאר הזמן, בואו נשקיע ביחסים ביננו. לא רק שזה מבריא את כל הבריאה, זה גם עוזר לכל אחד מאיתנו להתמודד עם השינוי שמתרחש בעל כורחנו.
אנו חייבים להבין איך הטבע המקושר עובד ולהתאים עצמו אליו, אם נרצה או לא נרצה השינוי יקרה.
אל תתלוננו על הזמן שאתם מבלים עם ילדיכם, זהו זמן יקר שפשוט קשה לעכל שאפשר להתלונן עליו.
מקומות עבודה נעלמים מהמפה הכלכלית בצורה גורפת, מכיוון שהם אינם הכרחיים לעולם החדש, דבר שיביא עימו משבר פיננסי גדול שלא ידענו מאז מלחה״ע השנייה.
אבל אני מאמין שהחברה וגם הממשלה בכל מדינה, יתתעוררו להבין לבסוף, שחייב לדאוג להכנסה בסיסית לכל אזרח בכדי שיוכל להתקיים בצורה הכרחית ומכובדת.
הם יודעים שבמידה ותגיע אנרכיה חס ושלום בגלל רעב אמיתי ללחם, זה יחסל את המדינה ויחזיר אותה עשרות שנים אחורה – וזה דבר שהם לא רוצים וגם לא אנחנו.
בני האדם כבר מזמן לא ״עדר״ וקשה היום לעשות מניפולציות על המסות, בעידן האינטרנט שבו כל הסודות והשקרים נחשפים.
יקירי האהובים
החיים עושים לנו טובה שהם משנים אותנו וברור ששום אדם לא אוהב שינוי, אבל אני באמת מאמין שהכול לטובה.
זו לידה למציאות חדשה. יעידו הנשים, שלמרות הקושי בתהליך המייגע להוליד בריאה חדשה, התוצאה תמיד מכפרת על הסבל שלפני.
גם לסבים ולסבתות שכאילו ״נשארו מאחור״ אני רוצה להגיד מילה חמה: קודם כל בניכם ובנותיכם מתחזקים עם משפחתם ואתם צריכים להיות שמחים על כך, הגעגועים מובנים כלפי הנכדים, אבל השינוי הזה יעשה להם עולם טוב יותר לחיות בו – ועל זה תהיו מקורי תודה ותאזרו בסבלנות.
ככל שנתאזן ביחסים ביננו, הטבע יאפשר לנו לחזור להיות ביחד ולהנות לשבת בחיקיו של האחר, מתוך תחושת בטחון וערבות הדדית, בו האחרים גם דואגים לי ואני פנוי מלדאוג רק על עצמי.
זוהי לא אוטופיה, זה כרוח המציאות שהטבע דוחף אותנו.
לנו בני האדם ניתנת הבחירה להיות שותפים בצורה מודעת בתהליך ולהתאים עצמנו אליו מראש, מאשר להתנגד לו ולרצות לחזור לתצורת החיים הקודמת.
כרגע אני חושש שעל פי נסיון העבר ממגפות קודמות, תחזיות של ארגון הבריאות העולמי ורשות החרום הלאומית – ישנה השערה שנחווה גל תחלואה שני של נגיף הקורונה. ההערכה לצערי, שהוא יהיה כמעט כפול בהיקפו ממה שהיה עד כה.
רואים איך כולם ממהרים ״לחזור לשיגרה״, לעולם שבו לא לוקחים בחשבון את כל ההשלכות. הנפט שנאגר בגלל המיתון מוזרם לים הרחק מעייני הציבור, מחירי מוצרי המזון מתומחרים במחירים הגבוהים ב 6 שנים האחרונות, במקום להתפכח, אנחנו ממהרים לחזור לחיים הקודמים וזה מתכון לאסון.
שבו עם יקרכם, אם בפיזי (במרחק) אם ב zoom, ונצלו את ההפוגה בין הסבבים שניתנה לנו, בכדי להתקרב לחזק את הקשר.
להשפיע עוד טוּב לעולם הזה, שמתחנן לטיפה חסד במציאות אגואיסטית, תחרותית ואכזרית.
ההתרכזות בעצמי, ללא המודעות האינטגרלית בה אני קשור לכולם, שלכל פעולה שאני חושב או עושה, ישנן השלכות שמשפיעות חזרה גם אלי – הורסת כל חלקה פוטנציאלית שיכולה להתקיים פה ולפרוח.
החשיבה על עצמי ללא לקיחה בחשבון את הכלל, דומה לתא סרטני בגוף, שלא נמצא באינטרקציה נכונה עם שאר התאים וכך גורם להרס הגוף כולו.
הקורונה הגיעה אלינו כאות אזהרה, או אפילו כתרופה, בכדי להזכיר לנו איך להתייחס מחדש לחיים ולמציאות.
לעורר את השמירה על שלמות ״גוף האנושות״ ולמנוע וירוסים ש״מתרגשים״ לחזור ולחשל אותו.
יש תקווה והודייה ענקית שנבראנו בדור שכזה, בו אפשר לפרסם את פתרון האחדות.
חיבוק !
לעוד מידע בנושא : bit.ly/2UoVTzO
ל
