כדי לענות על השאלה, צריך קודם להבין מהן המטרות והציוויים הדתיים, שנותנים לגיטימציה למוסלמי הקיצוני, לפתוח במלחמת דת –נגדך היהודי.
שמים את האמת על השולחן – מדובר במלחמת דת
מלחמת שליטת האסלאם
החובה הדתית של המוסלמי הקיצוני, כלומר עיקר אמונתו – הוא מצווה לבצע את מצוות ה״ג'יהאד״.
״ג'יהאד״ – זו ״מלחמת קודש״. מוחמד הכריז שמלחמה בכופרים היא ג'יהאד, מלחמת מצווה, ולכן כל המשתתפים בה יזכו לגמול רב.
מלחמת הקודש הזאת זו היא מלחמה, שמטרתה להפוך את כל כדור הארץ תחת שליטת האסלאם.
ציווי עליון בעיני המוסלמי לבצע ״ג'יהאד״, לגאול עוד ועוד אדמות שכרגע הן תחת שליטת הכפירה, כדי להעביר אותן לשליטת הקודש המוסלמית.
המוסלמי הקיצוני שלוקח על עצמו את מצוות הג'יהאד, שזה בעצם עיקר אמונתו, אין לו ברירה, יש לו חובה דתית לצאת ולהילחם איפה שהעולם עדיין לא תחת שליטה מוסלמית.
הוא יודע דבר אחד, זה ייקח שנה, זה ייקח שבוע, זה ייקח נצח, המוסלמי הקיצוני בסוף הוא חובתו לגאול את כל אדמות כדור הארץ מהכפירה, ולהעביר אותם תחת שליטת האסלאם.
נִתְּנָה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר יִלָּחֲמוּ בָהֶם, (רְשׁוּת) לְהִלָּחֵם, כִּי עֻשָּׁקוּ, וְאָכֵן יָכֹל יוּכַל אֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעָם; אֵלֶּה אֲשֶׁר נֻשְּׁלוּ מֵחַצְרוֹתֵיהֶם, בְּלִי מִשְׁפָּט, רַק עַל אָמְרָם: “אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים”.
סורה 22 (סורת אל-חג'), פסוקים 39–40,
לא כובשים לבבות
מטרת ה״ג'יהאד״ היא אדמה. המטרה אינה לקנות את לבבות האנשים.
אין פה עניין שכאילו כולם יקבלו עליהם את ״החסד של אללה״ וכו׳ – זו מטרה מסיונריות נוצרית.
הג'יהאד המוסלמי הוא ג'יהאד של כיבוש. כל העולם צריך להיות תחת השלטון המוסלמי, והח'ליפה, כלומר זה שיבוא במקום מוחמד, המחליף שלו, הוא ישלוט מבחינה פוליטית, מבחינה ריבונית, צבאית, מבחינה כלכלית.
לנכבש מה שנקרא, יש לו שתי אפשרויות:
או שמורידים לך את הראש,
או שאתה הופך למוסלמי.
אבל אם אתה יהודי או נוצרי אז האסלאם מכיר בזה שאתה כן קיבלת את ההתגלות האלוהית (רק שההתגלות האלוהית האחרונה הייתה למוחמד, ולכן בעצם ההתגלויות הקודמות מבוטלות)
לכן לא צריך להשמיד את היהודים והנוצרים – אלא צריך לצרף אותם תחת ה״אימפריה המתהווה״.
לחיות תחת שלטון מוסלמי
אז מה קורה עם הנתינים?
אז ה-מי שהוא "עובד אלילים", אם הם יהודים או נוצרים אז הם לא צריכים באמת להתאסלם או להישחט, אבל הם צריכים להיות מה שנקרא ״ד'ימי – נתינים מושפלים.
דִ'ימִי (ערבית: ذمي) הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, השריעה. המעמד של "דימי", או "בן-חסות", כפי שנהוג לתרגמו, ניתן לבני הדתות המונותאיסטיות (בעיקר "עמי הספר", נוצרים ויהודים וכן בני הדת הזורואסטרית).
אבו חאמד אל-ע'זאלי מתאר את ההשפלה:
״ד'מי – אלו החיים בחסות האסלאם ועליהם יש להגן בחסות האסלאם בתנאי שהם עומדים בתנאי החסות ומשלמים את הג'זיה: "אין לפגוע בו אלא על ידי הפניית עורף לו ובוז לו, על ידי דחיקתו לצידי הדרך והימנעות מלהקדים לו שלום". יש להימנע במיוחד מקיום יחסי סחר ועסקים, מגע יום-יומי. התיידדות עמו היא בגדר מעשה שנוא בעיני אללה ונוגעת בתחום האסור.״
העיקר שזה ברור לך וברור לכולם וברור לכל מי שצופה – שאתה נחות מהמוסלמי.
הפילוג בישראל מפעיל נגדנו ג'יהאד דתי
אחת הסיבות שהשביעי באוקטובר קרה זה בגלל שהם ראו את הפירוד בעם ישראל שסבל מתשעה חודשים של פירוד מטורף. האויב הג'יהאדיסטי אמר אוקיי, ״הם כל כך מפורדים…״, זה כמו המן הרשע. ״יש עם אחד מפוזר בין העמים…״
העם הוכרע – כי הוא היה נפרד ומפוזר.
ביטול מצוות הג׳יאהד
אז איך מפסיקים את המכונה הזו?
מהו ה״פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ״ באיסלאם, שיכול להתיר את אי קיום מצוות הג׳יאהד?
מסביר אליעזר שרקי, לשעבר מזרחן במשרד המשפטים:
אם המוסלמי יודע שהאויב שלו חזק ממנו בצורה ודאית כזאת שאין סיכוי, אתה לא תוכל לנצח אותו, אז בעצם אסור לו לצאת לג'יהאד. הוא מצווה לא לצאת לג'יהאד – זו האפשרות היחידה.
אם אתה כמוסלמי יודע שהאויב שלך חזק ממך, חובתך לא לצאת לג'יהאד. זאת אומרת אתה ממש משחרר אותו מהחובה הדתית שלו.
אם עם ישראל יהוו כוח שאי אפשר להילחם נגדו, אז מבחינה דתית המוסלמי לא יהיה מחויב לעשות. אם נעמוד כאגרוף איתן צבאית, כלכלית ובעיקר חברתית, ברוח העם – אז אנחנו בעצם משחררים את המוסלמי הקיצוני מהחובה הדתית שלו לג'יהאד!
מותר לו לפי השריעה (חוקה) לעשות איתך הסכם זמני כגון ״ הֻדְנָה״ ״ חֻדַיְבִּיָּה״ וכדומה… ואם הוא מבחין בחולשת היריב ושאין שום סכנה – המוסלמי מחוייב ואף מְצֻוֶּה להילחם.
אבל אם אתה כמוסלמי יודע שהיריב שלך יותר מידי חזק ושאתה תפסיד במלחמה – אתה משוחרר מהחובה הזאת.
עד מתי? עד מתי שתוכל, עד מתי שתזהה שאתה יכול…
מסקנות:
שלושה דברים שצריכים לזכור בהתמודדות כנגד האסלאם הקיצוני, וכך אנחנו משחררים את העול שלהם:
-
כנגד הטרור – צריכים צבא חזק, להילחם נגד כל הקמים עלינו, עד מלחמת חורמה.
-
כנגד הרוח הפרוגרסיבית – לחזק בלי להתנצל את הזהות היהודית בעם, שהוא בסיס מדינת היהודים.
-
כנגד מצוות הג׳יאהד – לחזק את רוח החיבור והאיחוד בעם, שמשחרר את המוסלמי מחובתו לקיים את מצוות הג׳יאהד.
