בנו של תרח, אברהם, היה בעל תכונה ייחודית שהבדילה אותו משאר הבבלים במספוטמיה העתיקה, הוא היה בעל תפיסה יוצאת דופן ותשוקה עזה לאמת. אברהם הבחין כי תושבי ארצו הופכים אומללים יותר ויותר, ודאגה מילאה את ליבו. כשהתעמק בכך גילה כי הסיבה לאומללותם הייתה האגואיזם הגובר.
בנוסף לגילוי האגואיזם של בני עמו הבבלים, אברהם הבין כי החיים אינם מנוהלים על ידי האגואיזם אלא באמצעות איחוד והרמוניה. הוא גילה שקיים כוח אחד המתבטא בשני הפכים: אגואיזם ואלטרואיזם, קבלה ונתינה. יחסי הגומלין בין שני הכוחות הם שיוצרים את המציאות כולה.
אברהם גילה את שני הכוחות הללו, אך הוא גילה כי שניהם נובעים מכוח אחד ואחיד, שורש שמתפצל לשניים – כוח הנתינה (החיובי) וכוח הקבלה (השלילי). האנוכיות האנושית היא ביטוי של הכוח השלילי, כוח הקבלה, האגואיזם.
לאחר ימים רבים של חיפושים הצליח אברהם במסעו והוא גילה את המקור האחד לטוב ולרע, לנתינה ולקבלה. הוא גילה שהבורא (בגימטריה "הטבע") מקיים ומניע את המציאות כולה לעבר מטרתה באמצעות הומיאוסטאזיס, כלומר איזון והרמוניה.
התוצאה המדהימה של מאמציו של אברהם הייתה לידתה של אומה שהכירה את חוקי החיים העמוקים ביותר, את החוק המהותי של החיים – עיקרון האיזון בין נתינה לקבלה, בין אגואיזם לאיחוד מעליו.
כך הוקמה "האומה הישראלית".
מלכי העבר וחכמי ישראל לאורך הדורות הדגישו את העיקרון של טיפוח האחדות מעל האגו ההולך וגובר. הם ידעו שזהו תהליך ולא פתרון חד-פעמי אשר יגרום לכולם לחיות באושר.
עלינו לא רק לכסות את שנאתנו באהבה, אלא גם להמשיך לעשות זאת בהתמדה. מכיוון שהאגואיזם שלנו גדל כל הזמן גם האחדות שלנו חייבת לגדול. אחרת נתפזר וניעלם כמו כל מדינה אחרת לאורך ההיסטוריה.
התהום שנפערה אז בין אברהם ותלמידיו לשאר הבבלים פעורה עד היום; זהו שורש השנאה הבלתי-הגיונית שאנו מכנים "אנטישמיות". למרות שבדרך כלל אנשים אינם יודעים מדוע הם שונאים יהודים, הם חשים בין במודע ובין אם לא כי היהודים מסמלים משהו שגם הם חייבים לעשות, כלומר להתאחד מעל האגו שלהם, וכן שהיהודים נועדו להיות אומה למופת שחיה לפי עיקרון האחדות ובכך מציבה דגם לחיקוי.
הם הוכרזו כאומה וקיבלו את המשימה להיות "אור לגויים". "האור" שהיהודים היו אמורים להביא לא היה איזו הילה שמיימית, אלא חוק האחדות שאברהם גילה, ושלמרגלות הר סיני הם התחייבו ליישם ביניהם. זו הייתה גישה לחיים המאפשרת לבני האדם להתעלות מעל האגו שלהם וליצור חברה מאוזנת ומשגשגת שחיה בהומאוסטזיס.
מאז שניתנה ליהודים משימה זו, להביא את אור האיחוד לעולם, השנאה כלפיהם גדלה כאשר הם אינם מאוחדים ומעבירים "אור לגויים", ופוחתת ואף נעלמת כאשר הם מנהלים את מערכות היחסים ביניהם באופן חיובי, ובכך מציגים דוגמה שאחרים ירצו לחקות.
