כשדיסקסתי עם העובדת שלי על וירוס הקורונה וסיבותיו, בלי להניד עפעף היא אמרה: ״זה דילול אוכלוסין שנעשה בכוונת תחילה״.
בעולמנו, בתקופה בה כל השקרים מתגלים, הקונספירציות משתוללות, האליטות מואשמות, מחלות מתפרצות, וירוסים משתדרגים גנטית, מגפות, רעידות אדמה, שיטפונות, צונאמי וה׳ ירחם מה עוד הטבע שולח לנו – אנו מרגישים חסרי אונים, אל מול המציאות, שאינה בשליטתנו.
כואבים, נבוכים, מפחדים, מנשקים בלילה את הילדים, מתפללים שזה לא יגיע אלי.
אבל הטבע לא חס, החוקים אכזריים (לכאורה) ואי אפשר להתכחש לעובדה, שהכול קשור להכול.
כשאני רואה פוסט, בו מאחלים לכל חברי הכנסת למות מנגיף הקורונה והוא צובר מאות לייקים…
כשכל אחד שוטף את אחר, כמו חכם מקלדת, בנהרות של שנאה, בעוד ששונאים את היהודים בכל מקום בעולם…
אני נשבר ובוכה בכאב, איך לעזעזל הגענו לזה!?
איך בני האדם נעשו האויב של עצמם? איך נעשינו עיוורים לחוקי הטבע בו הכול קשור להכול ולא מעכלים איך השנאה שאנו זורקים לאוויר העולם, פוגעת בכולנו?
אז כרגע יש זמן לנשום כי האוויר לא הזדהם דיו או נגוע בחידק, כל אחד מתנחם בזה שהאסון לא הגיע אלי הביתה – וזה אבסורד עד מגוחך!
אנשים לאט מפנימים, שהכול קשור להכול. הטבע חייב איזון ולמחזר כבר לא יעזור, כי גם את זה מכרנו לטובת כסף וחמדנות, כמו את האוכל האורגני, טבעונות או שאר פתרונות סרק. אנו מדמיינים שהם אלו שיצילו את העולם ושישמרו עלינו בריאים.
נכון, זה הכול אשמת האדם. האדם הוא השלב הגבוה בהתפתחות הטבע והשינוי רק יתחיל מאיתנו.
אבל כשבני האדם רק מלבים את השנאה בינהם, בצד השני של העולם סופה מתקרבת ועוד חיידק נולד. ככה זה בטבע, תמיד העליון משפיע על התחתון והמערכת תמשיך לאזן את עצמה, בהתאם לכמות הפסולת שנערמת בה.
שכחנו להיות בני אדם ואנו לא מתנהגים כבעל החי המפותח בטבע. עוד לפני החיות, לפני הדאגה לאדמה – קודם עלינו לטפל ביחס אחד לשני.
לא יעזור להסכים עכשיו עם הפוסט ולהגיד שאני בסדר וכולם טועים. כי אם אני מוקף בשנאה וכעס סביבי, כנראה גם אני נגוע בחיידק שנאת החינם הקטלני.
חוסר האונים מביא את בני אדם לחשב מסלול מחדש. לחשוב איפה טעינו ואיפה בדיוק צריך לתקן.
לא להמשיך את חיינו כדאתמול ולהתנחם בעוגה ובסדרות טלוויזיה, בעוד שהחיים נשמטים לנו תחת הידיים. כולם שבעים וניזונים משנאה מטורפת ובכל הזדמנות מוציאים את התסכול אחד על השני.
אין מנוח ולא יהיה לבני האדם, אם לא נתקן את האגו האכזרי ביננו. זה שמכרסם כל סיכוי לחיות בשלום על כדור הארץ המסכן הזה. לא נתעלם ונמשיך להילחם. נחפש פתרונות איך להתחנך מחדש לחיות בשלום ביחד.
במיוחד אנו היהודים, מוטלת עלינו המשימה הזו. זה לא בגלל שאנו זן מיוחד ונעלה מבני האדם. ההיפך, לפעמים נדמה שהאכזריות היהודית יכולה להיות לא פחות אכזרית מגדולי שונאינו.
עם קדוש וטמא. חצי חייב וחצי זכאי, שעליו נפל תיקון העולם ולא יתנו לו מנוח וישנאו אותו, כל עוד הוא ממשיך להפיץ שנאה בינו לבין עצמו.
עכשיו, לכו תחבקו את הילדים שלכם ותגידו בלב שאתם לא מתחרטים שהבאתם אותם לעולם אכזר שכזה. שיש עוד סיכוי, תבטיחו להם שתהיו להם לדוגמא, עד סוף חייכם ותנחילו בהם חינוך יומיומי, וגם לעצמכם, איך ללמוד כל יום להשתפר אחד כלפי השני.
יעשה שלום במרומיו,
הוא יעשה שלום עלינו,
על כל ישראל –
ומשם לכל העולם.
ואמרו אמן…
